ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ. ויברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם. ויברך אותם אלוהים ויאמר להם אלוהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכיבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ.

הבוקר אני רוצה לחשוב אתכם על שלושה דברים שהפסוקים האלה מלמדים אותנו. האחד – אלוהים ברא את בני האדם. השני – אלוהים ברא אותנו בצלמו. השלישי – אלוהים ברא אותנו זכר ונקבה.

אפשר להאמין בשלוש אמתות אלה ולא להיות משיחי, הרי התנ"ך מלמד אותן. לכן, יהודי שמאמין בתנ"ך יקבל את האמתות האלה. אבל אף על פי שאתה יכול להאמין בשלוש אמתות אלה ולא להיות משיחי, שלושתן מצביעות על האמונה המשיחית. שלושתן מצריכות השלמה שהמשיח מספק. על כך אני רוצה לדבר, במיוחד על האמת השלישית – שנבראנו זכר ונקבה בצלם אלוהים.

1. אלוהים ברא את בני האדם

האמת הראשונה היא שאלוהים ברא את בני האדם. ראוי שנבהיר אותה. מדוע הוא ברא אותנו? כשאתה עושה דבר מה יש לך סיבה לכך. אבל האם העולם, כפי שאנו מכירים אותו, מספק תשובה הולמת לשאלה זו? בתנ"ך כתוב שעל האדם לרדות בבריאה. נבראנו כדי לשקף את כבוד אלוהים (ישע' מ"ג 7). בתנ"ך נאמר שהשמים והארץ מספרים כבוד אל.

אבל מה אנחנו רואים? אנחנו רואים עולם שמתמרד נגד הבורא שלו. התנ"ך מסתיים בסיפור הבריאה שטרם נשלמה ותקווה לכבוד שעתיד לבוא. כדי להאמין שאלוהים ברא את בני האדם כפי שהתנ"ך מלמד צריך לדעת את סוף הסיפור – את האמונה המשיחית. כי רק במשיח ניתן להשיג את מטרת הבריאה.

2. אלוהים ברא אותנו בצלמו

האמת השנייה היא שאלוהים ברא אותנו בצלמו. עובדה זו קשורה בוודאי לסיבה שנבראנו. המטרה שלשמה אלוהים ברא אותנו קשורה בצורה מדהימה לעובדה שאיננו צפרדעים, לטאות, ציפורים או אפילו קופים. אנחנו בני אדם שנבראו בצלם אלוהים, רק אנחנו, לא אף בעל חיים אחר.

איך השחתנו את הכבוד הנעלה שניתן לנו. האם אנחנו דומים לאלוהים? ובכן, כן ולא. כן, אנחנו דומים לאלוהים. אף על פי שאנחנו חוטאים וחסרי אמונה בכל זאת יש דמיון בינינו לבין אלוהים. אנו יודעים זאת משום שבבראשית ט' 6 אמר אלוהים לנוח: "שופך דם האדם באדם דמו יישפך כי בצלם אלוהים עשה את האדם". במילים אחרות, גם בעולם מלא חטא (למשל, חטאים כגון רצח) בני אדם בכל זאת נושאים את צלם אלוהים. הם לא ייהרגו כמו עכברים או יתושים. מי שהורג אדם אחר משלם בחייו. (יעקב ג' 9).

אבל האם אנחנו באמת הצלם שבו נבראנו? האם הצלם לא הושחת לבלתי הכר? האם אתם מרגישים שאתם דומים לאלוהים כפי שאתם אמורים? שוב, האמונה שנבראנו בצלם אלוהים מצריכה השלמה – במקרה זה כפרה, שינוי, מעין בריאה מחדש. זה בדיוק מה שמביאה עמה האמונה המשיחית. "הן בחסד נושעתם על ידי האמונה; וזאת לא מידכם, כי אם מתנת אלוהים היא. אין זה נובע ממעשים, כדי שלא יתגאה איש, שהרי מעשה ידי אלוהים אנחנו, ברואים במשיח ישוע למעשים טובים אשר אלוהים הכינם מקדם למען נחיה בהם. ... וללבוש את האדם החדש הנברא כדמות אלוהים בצדקה וקדושה של אמת" (אפס' ב' 10-8, ד' 24). אלוהים ברא אותנו בצלמו, אבל אנחנו השחתנו את הצלם הזה לבלי הכר וישוע הוא הפתרון. הוא בא באמצעות האמונה, הוא סולח, הוא מטהר, והוא מתחיל בתהליך של השיקום שלנו הקרוי התקדשות, תהליך שיסתיים בנצח, שאותו יעד אלוהים לבני האדם מבראשית. מאחר שאנחנו יודעים שנבראנו בצלם אלוהים עלינו לפתור את בעיית החטא והשחיתות. ישוע הוא הפתרון.

3. אלוהים ברא אותנו זכר ונקבה

האמת השלישית בפסוקים האלה היא שאלוהים ברא אותנו זכר ונקבה. גם האמת הזאת מצביעה על האמונה המשיחית ומצריכה השלמה של המשיח. כיצד? לפחות בשתי דרכים. האחת בגלל הסוד שבחיי הנישואין. השנייה בגלל הכיעור שבמערכות היחסים בין גברים לנשים חוטאים במהלך ההיסטוריה.

הסוד שבחיי הנישואין

בבראשית ב' 24, מיד לאחר התיאור של בריאת האישה, אומר משה (מחבר ספר בראשית): "לכן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו ויהיו לבשר אחד". כאשר השליח שאול מצטט את הפסוק הזה באפסים ה' 32 הוא אומר: "גדול הסוד הזה, ואני מתכוון למשיח ולקהילה". והוא מבהיר את משמעות הנישואין: אהבת הבעל לאשתו מסמלת את אהבת המשיח לקהילה, ויחס האישה לבעלה מסמל את הכניעה בחפץ לב של הקהילה למשיח.

שאול מכנה את הפסוק בבראשית ב' 24 "סוד" משום שאלוהים לא גילה בבירור את כל מטרותיו לחיי הנישואין בספר בראשית. בתנ"ך חיי הנישואין משולים למערכת היחסים בין אלוהים לעמו. אבל רק כאשר בא המשיח נמסר הפירוט על הסוד שבחיי הנישואין. חיי הנישואין נועדו לשקף את בריתו של המשיח עם עמו, את ההתחייבות שלו כלפי הקהילה.

בריאת האדם זכר ונקבה וקביעת מוסד הנישואין - שבו עוזב איש את הוריו ודבק באשתו בברית נישואין מחייבת - מצריכות התגלות של המשיח ושל קהילתו, האם אתם רואים זאת? הן מצריכות את האמונה המשיחית החושפת את הסוד הזה.

צורת חשיבה זו זרה לאנשים רבים, אפילו למשיחים רבים, משום שהנישואין הם מוסד חילוני ולא רק משיחי. הם מצויים בכל התרבויות. לכן נישואין בין שני אנשים שאינם משיחים אינם מסמלים בעינינו את מערכת היחסים שבין המשיח לקהילה. אבל הם כן מסמלים אותם. עצם קיומנו כגבר ואישה בנישואין זועק למשיח שיגלה את עצמו ביחסו לקהילה. האמונה המשיחית משלימה את הבנתנו לגבי ברית הנישואין.

הרשו לי לצייר לכם תמונה עם מפנה מסוים שלא חשבתם עליו. המשיח יחזור. המלאכים אמרו שכפי שראיתם אותו עוזב כך הוא יחזור. דמיינו לעצמכם יחד אתי את היום הזה. השמים נפתחים ונשמע קול שופר, בן האדם מופיע על העננים בכוח ובגבורה ובכבוד בליווי עשרות אלפי מלאכים קדושים המאירים כשמש. הוא שולח אותם לארבע רוחות השמים כדי לאסוף את נבחריו, ומקים לתחייה את אלה שמתו במשיח. הוא נותן להם גוף חדש ומפואר כמו שלו ומשנה את החיים כהרף עין כדי שנוכל להיכנס למלכותו.

ההכנות הממושכות של כלת המשיח (הקהילה!) הסתיימו, סוף סוף הוא לוקח את ידה ומוביל אותה לשולחן. סעודת הכלולות של השה עומדת להתחיל. הוא נעמד בראש השולחן ומיליוני הקדושים משתתקים, ואז הוא אומר: "אהוביי, זאת הייתה משמעות הנישואין. לזה הכול היה מכוון. לכך בראתי אתכם זכר ונקבה וייסדתי את מוסד הנישואין. מעתה ואילך איש לא יתחתן כי המציאות הסופית הגיעה והצל יכול להיעלם (מרק' י"ב 25, לוקס כ' 36-34).

עכשיו היזכרו מה אנחנו עושים. אנחנו מנסים להבין שעל מנת להשלים את האמת השלישית, לפיה אלוהים ברא אותנו בצלמו זכר ונקבה, יש צורך באמונה המשיחית. אמרתי שהדבר מתרחש בשתי דרכים. הראשונה הייתה באמצעות הסוד שבמוסד הנישואין. בריאתם של בני האדם זכר ונקבה מספקת את המסגרת ההכרחית בבריאה למוסד הנישואין. אין נישואין בלי זכר ונקבה. משמעות חיי הנישואין אינה ניתנת להבנה עד שנראה בהם משל למערכת היחסים שבין המשיח לקהילתו.

בריאת הזכר והנקבה מצביעה על הנישואין, והנישואין מצביעים על המשיח ועל קהילתו. לכן האמונה שאלוהים ברא אותנו בצלמו זכר ונקבה אינה שלמה בלי האמונה המשיחית. בלי המשיח והישועה שנתן לקהילתו.

הזוועה ההיסטורית של מערכות היחסים בין גברים לנשים

אמרתי שיש עוד דרך שבה בריאתם של זכר ונקבה בצלם אלוהים מצביעה על האמונה המשיחית הנדרשת להשלמתה. כוונתי לעיוות ההיסטורי הזוועתי במערכות היחסים שבין גברים לנשים. הרשו לי לנסות להסביר.

כאשר החטא חדר לעולם הוא השפיע באופן הרסני על מערכת היחסים שבין הגבר לאישה. אחרי שאדם אכל מן הפרי האסור, אלוהים שאל אותו מה קרה. אדם משיב בבראשית ג' 12: "ויאמר האדם האישה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל". במילים אחרות, זאת אשמתה (או אשמתך כי אתה נתת לי אותה!), כך שאם מישהו חייב למות משום שאכל מן הפרי האסור, הרי שזאת היא!

כאן ראשיתם של האלימות במשפחה, ההתעללות באישה, מעשי האונס, ההטרדות המיניות, כל הדרכים להמעיט או לזלזל בערך האישה שאותה ברא אלוהים בצלמו.

בבראשית ג' 16 מוטלת קללה על איש ואישה חוטאים. לאישה אומר אלוהים: "הרבה ארבה את עצבונך והריונך, בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך, והוא ימשול בך". במילים אחרות המאבק בין המינים הוא תוצאה של החטא והקללה של הדור שלנו. הפסוק הזה אינו מתאר כיצד הדברים צריכים להתנהל. זהו תיאור של הדרך המקוללת שבה יתנהלו הדברים כל עוד החטא שולט. הגברים שולטים והנשים ערמומיות. לא כך ברא אלוהים את הזכר ואת הנקבה בצלמו. זהו כיעור החטא.

כיצד העיוות הנוראי הזה מוביל אותנו לאמונה המשיחית? הוא משווע לכך שהאמונה המשיחית תרפא את מערכות היחסים בין גברים לנשים. אם אלוהים ברא אותנו בצלמו זכר ונקבה, סימן שיש שוויון בין המינים, שוויון במעמד, כבוד הדדי, הרמוניה, השלמה זה של זה, ייעוד זהה. אבל איפה כל זה בהיסטוריה של האנושות? בריפוי שישוע מספק.

שתי הערות בנוגע לריפוי שישוע מספק

יש כל כך הרבה מה לומר בנושא. הרשו לי לציין רק שני דברים.

3.1. היעוד שבבריאת זכר ונקבה

ראשית כול, פטרוס אומר שבעל ואישה משיחים צריכים לחיות כשותפים "בנחלת חסד החיים" (פטר"א ג' 7). למה הכוונה? הכוונה היא שבמשיח גברים ונשים רוכשים מחדש את צלם אלוהים שבו נבראו. יחד כגבר וכאישה עליהם לשקף את כבוד אלוהים, ויחד כשותפים בנחלה עליהם לרשת את כבוד אלוהים.

בריאת הגבר והאישה בצלם אלוהים (כשמסתכלים עליה לצד חטא) זקוקה לריפוי שהמשיח נותן באמצעות פעולתו המשנה חיים והנחלה שהוא השיג עבור החוטאים. המשיח גואל מחטא ומאפשר מחדש לגבר ולאישה להיות שותפים בנחלת חסד החיים.

3.2. משמעות הרווקות

דבר נוסף שיש להזכיר בנוגע לדרך שבה המשיח מחולל שינוי, מכריע את הכיעור של המלחמה שלנו ומגשים את הייעוד שלנו, כגבר ואישה שנבראו בצלם אלוהים, מצוי בקור"א ז'. שם אומר שאול דבר קיצוני ביותר לאותם ימים: "ואל הפנויים והאלמנות אומר, כדאי להם להישאר כמוני ... מי שאינו נשוי דואג לדברים אשר לאדון ... והאישה שאינה נשואה, או הבתולה, דואגת לדברים אשר לאדון כדי שתהיה קדושה הן בגוף והן ברוח ...זאת אני אומר... לא כדי להכביד עליכם, אלא ...ותתמסרו לאדון באין מפריע (קור"א ז' פס' 8, 35-32).

האם אתם מבינים מהי כוונת הדברים? הכוונה היא שהרפואה שישוע מביא אתו לגברים ונשים שנבראו בצלם אלוהים אינה תלויה בנישואין. למעשה, שאול מניסיונו כרווק (גם ישוע עצמו שהיה רווק) משמש לנו דוגמה. הוא ידע שאדם שאינו נשוי יכול לדבוק במטרה אחת בלבד ולהתמסר בשלמות לאדון, מה שבדרך כלל אינו אמור לגבי אחים ואחיות נשואים.

אפשר לנסח זאת בדרך אחרת: נישואין הם מוסד זמני שיתקיים עד תקומת המתים. משמעות הנישואין ומטרתם היא לייצג את מערכת היחסים בין המשיח לקהילתו. אבל כאשר תבוא המציאות האמתית, הייצוג, כפי שאנו מכירים אותו, יתבטל. אלה שהיו רווקים ומסורים לאדון ישבו למשתה חתונת השה כשותפים מלאים בנחלת חסד החיים. בהתאם למסירות שלהם לאדון ולהקרבות שעשו הם יפוצו באהבה, בקשרי ידידות ובאושר מעל ומעבר לכל דמיון.

סיכום

כעת אסכם את מה שלמדנו.

1. אלוהים ברא בני אדם. בסיומו של התנ"ך, עובדה נפלאה זו מצריכה את סוף הסיפור – את האמונה המשיחית - כדי להבין את תכניתו של אלוהים. מטרותיו בבריאה אינן שלמות בלי פעולתו של המשיח.

2. אלוהים ברא אותנו בצלמו. אבל אנחנו השחתנו את הצלם הזה לבלי הכר. לכן אנחנו זקוקים לאמונה המשיחית, לישוע שיחזיר לנו את מה שאיבדנו. זה נקרא "בריאה חדשה במשיח". הצלם משוקם באמצעות הצדקה וקדושה.

3. אלוהים ברא אותנו בצלמו, זכר ונקבה. גם עובדה זו מצריכה השלמה מהאמונה המשיחית. איש אינו יכול להבין את משמעות הנישואין עד שיבין שהנישואין נועדו לסמל את המשיח ואת קהילתו. איש אינו יכול לדעת לשם מה ברא אותנו אלוהים זכר ונקבה בצלמו עד שיבין שהגבר והאישה הם שותפים בנחלת חסד החיים. ולבסוף, איש אינו יכול להבין את משמעות חיי הרווקות של גברים ונשים שנבראו בצלם אלוהים עד שילמד מהמשיח שבשמים לא יתחתנו, ולכן היעוד הנפלא שלהם כגברים ונשים שנבראו בצלם אלוהים אינו תלוי בנישואין, אלא במסירותם לאדון.

אם כן, שקדו על אמתות אלה: אלוהים ברא אותנו, הוא ברא אותנו בצלמו, הוא ברא אותנו זכר ונקבה כדי שנתמסר לו באופן מוחלט, קיצוני וייחודי.